אירופה מאיצה לקראת יעדה של ניטרליות אקלים עד שנת 2050, מה שיביא למערכת אנרגיה שונה מאוד מהצורה של היום.
התנודתיות של אנרגיית הרוח והשמש יוצרת אתגרים חדשים, ומערכות החשמל צריכות להיות גמישות יותר מכפי שהן היום כדי להכיל את המספר ההולך וגדל של מקורות אנרגיה מתחדשים ושינויים בתזרימי החשמל.
אחסון אנרגיה חיוני לאמינות המערכת ולשמירה על אספקת האנרגיה בתקופות של אנרגיה מתחדשת נמוכה, תוך מיצוי השימוש באנרגיה מתחדשת בתקופות של ייצור גבוה.
אחסון אנרגיה הוא הפתרון היחיד שיכול לספק שירותי העברת אנרגיה קריטית, שהוא אחד הפתרונות המרכזיים להפחתת המגבלות של אנרגיה מתחדשת.
הפיתוח של אגירת אנרגיה נמצאת כיום בפיגור עם פריסת הרוח והשמש, ואם פריסת אגירת האנרגיה לא תעמוד בקצב האימוץ של אנרגיה מתחדשת, ייתכן שהאיחוד האירופי לא יוכל לשלב אנרגיה מתחדשת צומחת במהירות ולהיות נעול לתוך אנרגיית גיבוי של דלק מאובנים.
הדו'ח מעריך כי הביקוש הכולל לאחסון אנרגיה באיחוד האירופי יגיע לכ-200 GW עד 2030, ולפחות 600 GW של קיבולת אחסון אנרגיה יידרש עד 2050.
הגדלה מהירה של פריסת אחסון אנרגיה היא קריטית, המחייבת לפחות 14 GW של קיבולת אחסון אנרגיה להיפרס מדי שנה במהלך תשע השנים הבאות, בהשוואה ל-0.8 GW בלבד של קיבולת אחסון סוללה שנפרסה בשנת 2020, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית.
מדינות חברות שונות עשויות כבר לדרוש כמויות משמעותיות של קיבולת אחסון אנרגיה עד שנת 2030, בהתאם לשיעור המתחדשים המשתנים בתמהיל האנרגיה.
קביעת יעדים ואסטרטגיות לאחסון אנרגיה ברמת האיחוד האירופי היא קריטית לפיתוח תעשיית אחסון האנרגיה, שתספק כיוון ברור לטווח ארוך למשתתפי שוק, שירותים, משקיעים וקובעי מדיניות.
הדו'ח מדגיש את החשיבות של שירותי גמישות והעברת אנרגיה עם אחסון אנרגיה כיישומי מפתח, שהם קריטיים להשגת רמה גבוהה של אינטגרציה של אנרגיה מתחדשת. קביעת יעדי אגירת אנרגיה צריכה להתבסס על תפיסה מקיפה שלוקחת בחשבון יעדי הפחתת פחמן ואת השינויים המבניים הנדרשים במערכת האנרגיה.